בימינו, אדריכלות נוף משחקת תפקיד חשוב בהפיכת הערים לירוקות יותר וביצירת סביבות חיים בריאות. כאשר מדובר בתכנון בתי גידול לעצים, ישנם כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, החל מעומקי המילוי ועד לשכבות החומרים הנדרשות. במאמר זה נבחן את העקרונות המרכזיים בתכנון בתי גידול לעצים, כולל עומק המילוי המומלץ עבור עצים קטנים, בינוניים וגדולים, השכבות המומלצות, יריעות, ומערכות דישון.
עומק מילוי מומלץ לגידול עצים
עומק המילוי הוא קריטי להצלחת גידול העצים. כל סוג עץ דורש תנאים שונים, ולכן יש לחלק את העצים לקטגוריות. יש לקחת בחשבון כי עדיפות בבית גידול מינימלית לכל עץ היא כ-100 ס"מ, ויש לבדוק את ההנחיות המרחביות של העירייה לגבי תכנון בתי גידול לעצים.
עצים קטנים (כגון עץ ליצ'י, עץ ברוש):
עומק מילוי מומלץ: 60-80 ס"מ
עצים קטנים יכולים להסתדר בעומק מילוי נמוך יותר, אך יש לוודא שהקרקע מאפשרת ניקוז טוב.
עצים בינוניים (כגון עץ תפוז, עץ דקל):
עומק מילוי מומלץ: 80-100 ס"מ
עצים אלו זקוקים לעומק מילוי המאפשר להם לפתח שורשים חזקים, כמו גם גישה למים ולמזון.
עצים גדולים (כגון עץ אלון, עץ פיקוס):
עומק מילוי מומלץ: 100 ס"מ ומעלה
עצים גדולים דורשים יותר מקום עבור השורשים, ולכן עומק מילוי משמעותי הוא הכרחי.
שכבות טוף
שכבות הטוף חיוניות להצלחת הגידול. השכבות המומלצות כוללות:
שכבת ניקוז עליונה: טוף בגודל 0-8 מ"מ, שמסייע בניקוז המים ושמירה על אווריריות הקרקע.
שכבת טוף בינונית: טוף בגודל 4-20 מ"מ, שתשמש כאמצעי לסינון המים ותוודא שהקרקע נשארת אוורירית.
שכבת טוף גס (OVERSIZE): טוף בגודל 20 מ"מ ומעלה, המונחת בשכבה תחתונה, מסייעת בניקוז בצורה מיטבית ומונעת הצטברות מים.
יריעות נדרשות
בעת תכנון בתי גידול יש להשתמש בשכבות יריעות שיבטיחו את הצלחת הגידול:
יריעת ניקוז: יש למקם יריעת ניקוז תחת שכבת הטוף, שתמנע הצטברות מים.
יריעת הגנה על שורשים: במקרים בהם יש חומרים כימיים בסביבה, יש צורך בשימוש ביריעת הגנה שתשמור על השורשים.
יריעת סינון: יש להוסיף יריעת סינון כדי למנוע מעבר של חומרים לא רצויים לצמחים.
מערכת דישון
לכל בית גידול יש להתאים מערכת דישון מתאימה. חשוב לדעת שהדשנים המומלצים תלויים במצע הגידול:
מצע מנותק - טוף:
דשן אורגני: דשן אורגני איכותי, כגון קומפוסט או דשני צמחים מבוססי אצות, מספק את המזון הנדרש תוך שמירה על איכות הקרקע.
דשן מינרלי: דשן מינרלי מאוזן (כגון 10-10-10) יכול לספק את כל המינרלים ההכרחיים, אך יש להשתמש בו במינון נמוך כדי להימנע מהצטברות חומרים מזיקים.
מצע פרלייט:
דשן קל: דשנים מבוססי חנקן, כגון דשני חנקן-אורגני או דשנים ייחודיים לפרלייט, מתאימים למצעים אלו, כי הם משפרים את היכולת של הצמחים לספוג מים ולמנוע הזנת יתר.
דשנים מינרליים: דשנים מזינים, כמו דשני פריחה, עשויים להוסיף ערכים נוספים בעת גידול עצים.
סיכום
תכנון בתי גידול לעצים הוא תהליך שדורש תשומת לב רבה וידע בתחום אדריכלות הנוף. עומק המילוי, שכבות הטוף, יריעות הגנה ומערכת הדישון הם חלק בלתי נפרד מההצלחה של גידול העצים. כאשר מבצעים תכנון מדויק ומקצועי, ניתן ליצור סביבות ירוקות ובריאות שיתרמו לאיכות החיים בעיר. אם אתם מתכננים פרויקט של אדריכלות נוף או בתי גידול לעצים, אנו במשרד שלנו כאן כדי לסייע לכם בכל שלב בתהליך.
תכנון בתי גידול לעצים במדרכות עירוניות – תוך דגש על הנחיות מרחביות
תכנון בתי גידול לעצים במדרכות עירוניות מתבצע בהתאם להנחיות מרחביות של העיריות, אשר משתנות בין ערים שונות. כאן נעסוק בהנחיות של עיריות תל אביב ורמת גן, ונפרט על רכיבי קרקע חיוניים שיבטיחו צמיחה בריאה של העצים.
הנחיות מרחביות לעיריית תל אביב ורמת גן
על פי ההנחיות המפורסמות באתרי האינטרנט של העיריות, נדרשים מספר רמות תכנון כדי להבטיח שהעצים יגדלו בתנאים אופטימליים:
גודל ובחירת בתי גידול:
תל אביב ממליצה על גודל מינימלי של 1.5 מ"ק לבית גידול במדרכה, תוך דגש על יצירת מרחבים מספקים לשורשים.
רמת גן מדגישה כי יש לתכנן בתי גידול בגודל של לפחות 2 מ"ק, על מנת לאפשר מפתח שורשים בריא יותר.
בד גיאוטכני:
יש להשתמש בבד גיאוטכני כחלק מהתכנון, אשר יפריד בין השכבות השונות של המצע ובין השכבה הנמוכה של הניקוז. הבד מסייע במניעת ערבוב החומרים, מה שמונע חסימת מים ומאפשר זרימה חופשית של מים ואוויר.
שכבת ניקוז:
על פי ההנחיות, יש לכלול שכבת ניקוז מתחת לבית הגידול. החומרים המומלצים כוללים חצץ גס או גרנוליט, אשר מסייעים בניהול מי הגשמים ומספקים ניקוז איכותי, דבר שמונע הצטברות מים העלולה להזיק לשורשים.
שכבת אוגר מים:
מומלץ להוסיף שכבת חומר אוגר מים (כמו פולימרים סופחי מים או חומרים אורגניים) שתשמור על הלחות במצע. החומרים הללו חשובים במיוחד, לאור החום הקיץ בישראל, ומסייעים בשמירה על לחות הקרקע גם בימים חמים.
מצע גידול:
יש להשתמש במצע גידול איכותי אשר כולל תערובת של אדמה, קומפוסט וחומרים אורגניים נוספים, דבר שמבטיח אוורור טוב, ספיגת מים ואספקת חומרים מזינים לצמח.
גישה לאוויר:
יש להקפיד על כך שהמצע יאפשר כניסת אוויר לשורשים. שימוש בחומרים כמו פרלייט או פומיס יכול לעזור ליצירת תמהיל קל ואוורירי שיקלוט אוויר, מה שחשוב לצמיחה בריאה.
הגנה על שורשים:
כדאי לאמץ אמצעים כמו חומרים מונעים נזק, כגון מערכות "Root Barrier" המונעות חדירת שורשים לתשתיות או הפעלת לחצים על המדרכה.
תכנון שטח המדרכה:
יש לשמור על מרחק סביר בין העצים כדי למנוע תחרות על משאבים. במדרכות צרות, יש לשקול עיצוב מעניין שמשלב בין עצים לבין אלמנטים נופיים כמו ספסלים או גינות קטנות.
סיכום
תכנון בתי גידול לעצים במדרכות עירוניות הוא תהליך מורכב, המחייב התחשבות בהנחיות המרחביות של כל עיר. הנחיות העיריות תלויות בגורמים כמו גודל בית הגידול, סוגי החומרים שיצמצמו נזקי יתר מים, והקפיצים דוגמת בד גיאוטכני שיבטיחו אוורור וזורם מים תקין. חשוב להתאים את התכנון לכל עיר באופן מדויק כדי להבטיח שהעצים יפרחו ויספקו יתרונות סביבתיים לאורך זמן.